#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 1 הודחו מאליהן האם נעשים עיר הנדחת?	"אבעיא להו האם &quot;וידיחו&quot; ולא מאליהן או אפ' מאליהן - לא נפשט.<p dir=""rtl"">אין להוכיח מנשים וקטנים שהדיחו שאין נעשים עיר הנידחת, ששם גרידי בתרויהו, וכאן בתר נפשיהו גרידי.</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 2 בכור ומעשר תמימים ובעלי מומים של עיר הנידחת מה דינם ומדוע?	"(לחכמים הם בכלל כל קדשים קלים - לר' יוחנן כונסם לכיפה ומתים, ולר&quot;ל אליבא דריה&quot;ג ימותו ולחכמים ירעו עד שיסתאבו)<p dir=""rtl"">ר&quot;ש דורש &quot;בהמתה&quot; ולא בהמת בכור ומעשר, לרבינא תמימים כבר התמעטו משללה ולא שלל שמים, בעלי מומים התמעטו מבהמתה כנ&quot;ל שאינן נאכלים בתורת בהמתך אלא בתורת בכור ומעשר. לשמואל תמימים כיון שאינו נפדה שהוא בעל מום אינו מתמעט משללה אלא מבהמתה (אבל כשהם בעלי מומים ה&quot;נ יאבדו בכלל שללה &lt;רש&quot;י&gt;).</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 2 כיצד דנים עיר הנידחת (לדעת אם רובה עבדו ע&quot;ז)?	"רב יהודה אמר דנים וחובשים דנים וחובשים עד שרואים אם יש רוב או לא, א&quot;ל רב הונא נמצאת מענה את דינם, אלא דנים וסוקלים דנים וסוקלים עד שיהיה רוב.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר כרב הונא דנים וסוקלים, ור&quot;ל אמר כרב יהודה ומרבים להם ב&quot;ד ואין גומרים את דינם ואם יש רוב מעלים אותם לב&quot;ד הגדול וגומרים דינם ומיתתם בסיף.</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב. 3 החמרת והגמלת הנמצאים בעיר הנדחת מתי דינם כאנשי העיר ומתי דנים אותם בעצמם?<p dir=""rtl"">[כמה יהיה בעיר ויהיה מאנשי העיר ומבני העיר?]</p>"	"אם נשתהו שם ל' יום הם מבני העיר בסיף וממונם אבד, פחות מכן הם בסקילה וממונם פלט.<p dir=""rtl"">[להיות מיושבי העיר - די בל' יום כנ&quot;ל, אבל מאנשי העיר עד י&quot;ב חודש ונפק&quot;מ לנדרים.]</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 4 נכסי רשעים וצדיקים שבתוך עיר הנדחת ובחוצה לה האם נאבדים בעיר הנדחת ומנין?	"נכסי צדיקים שבתוכה נאבדים ושחוצה לה אין נאבדים דכתיב &quot;החרם אותה ואת כל אשר בה&quot; ולא מה שחוץ לה. ביאר ר&quot;ש טעם הדבר, מה גרם להם לדור בעיר זו ממונם, לכן יאבד.<p dir=""rtl"">נכסי רשעים אפ' שחוצה לה נאבדים דכתיב &quot;ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה&quot; אפי' מחוצה לה, אמר רב חסדא ובנקבצים לתוכה (שיכולים לבא לשם באותו היום ושכבר היו שם מקודם &lt;רש&quot;י, וע' רמב&quot;ם&gt;).</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 5 פקדונות של עיר הנדחת האם מותרים והיכי דמי ומאי קמ&quot;ל?	"בני עיר אחרת שהפקידו בעיר הנדחת אפ' קבלו עליהם אחריות חידש רב חסדא שמותרים ולא אומרים שזה כשלהם.<p dir=""rtl"">של אנשי עיר הנדחת שהפקידו חוצה לה תלוי אם נקבצים לתוכה או לא, ככל נכסיהם שחוצה לה.</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 6 בהמה ועיסה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת האם נאסרים?	בהמה אסורה דכמאן דלא פליגא דמיא, ועיסה מותרת דכמאן דפליגא דמיא.	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 7 האם מועיל שחיטה לבהמת עיר הנדחת לטהרה מידי נבלה?	הסתפק רב חסדא האם לפי חרב אמר רחמא ואין חילוק אם שחט או הרג לעולם אסורה, או כיון ששחט מהני ליה שחיטה - סליק בתיקו.	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 8 שיער ופאה נכרית של רשעיות וצדיקות בעיר הנידחת האם נשרף או לא ומדוע?	"שיער ממש: אפ' של רשעיות לא נשרף דכתיב &quot;תקבץ ושרפת&quot; יצא זו שמחוסר גם תלישה.<p dir=""rtl"">פאה נכרית: של רשעיות - ודאי נשרף. של צדיקות - אם הפאה עליה ודאי ניצל כגופה, אם הפאה תלויה בסיבטא, הסתפק רב יוסף {כביאור רבא} האם זה נחשב ללבוש ופלט או לממון ואבד, וסליק בתיקו.</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. 9 עיר הנדחת שאין לה רחוב האם נעשית עיר הנדחת ומדוע?	"ר' ישמעאל אומר &quot;אל תוך רחובה&quot; מעיקרא משמע ולכן אם אין לה רחוב אינה נעשית עיר הנדחת. ר&quot;ע אומר רחובה השתא נמי משמע, לכן אם אין לה רחוב עושים לה רחוב. <p dir=""rtl"">(איכא מ&quot;ד דלא בעינן קרא כדכתיב ולכן אף אם רחבה מעיקרא משמע אין רחוב לעכב &lt;לעיל מה:&gt;).</p>"	סנהדרין קיב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 1 היו בעיר הנדחת קדשי מזבח וקדשי בדק הבית מה דינם ומדוע?	"כתיב &quot;ואת כל שללה תקבוץ&quot; ולא שלל שמים, לכן קדשים שהם ממון גבוה אינן נאבדים עמה. <p dir=""rtl"">לר' יוחנן כל קדשי שמים (כונסם לכיפה ו)ימותו, ולא אמרינן ירעו ויפדו, משום זבח רשעים תועבה. אבל ר&quot;ל סבר שאם הם אינם קרבים בעצמם אין כאן משום זבח רשעים תועבה, ולכן ה&quot;נ אליבא דרבנן ירעו {חוץ מחטאת שמתה} אבל לריה&quot;ג דאמר קדשים קלים ממון בעלים ימותו ככל שללה (מכל מקום נאבדים דרך כבוד כתרומה), ולא מיעטו אלא קדשי קדשים. </p><p dir=""rtl"">קדשי בדק הבית - ודאי יפדו.</p>"	סנהדרין קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב: 3 תרומה של עיר הנדחת ביד ישראל וביד כהן מה דינה (למסקנא) ומדוע?	"תרומה ביד כהן - ירקב שהוא ממונו, ומחמת קדושתו לא ישרף אלא ירקב. <p dir=""rtl"">ביד ישראל - ינתן לכהן בעיר אחרת.</p>"	סנהדרין קיב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב: 4 מתי בעיר הנדחת מעש&quot;ש יגנז ומדוע?<p dir=""rtl"">מעש&quot;ש בגבולים ובירושלים האם הוא ממון גבוה או הדיוט?</p>"	"נחלקו גבי חלה ר&quot;מ אמר מעש&quot;ש ממון גבוה ופטור מחלה וחכמים אמרו ממון הדיוט וחייב. אמר רב חסדא כל מחלוקתם בירושלים, אבל בגבולים לכו&quot;ע ממון גבוה ופטור מהחלה.<p dir=""rtl"">לפי זה סתם מעש&quot;ש בעיר הנדחת הוא ממון גבוה ואינו אבד כלל, אבל אם היה בירושלים ונפלו מחיצות כיון שמחיצה לקלוט דרבנן ובנפול מחיצות לא גזרו ויכול להוציא את המעש&quot;ש חזרה אליבא דרבנן יגנזו (ואינם נשרפים משום כבודם). (אבל לר&quot;מ לעולם הוא ממון גבוה ואינו אבד).</p>"	סנהדרין קיב:		
